השבוע האחרון היה מתיש במיוחד.
השפעת קפצה אלינו לביקור בית ולא רצתה לעזוב (והיא עדיין משאירה אחריה שאריות טישו עלובות וניסורי שיעול), ויצא שבין החום לחולשה לא הוצאנו את האף החוצה.
אז היום, שבת, החלטתי שאנחנו חייבים לצאת מהבית. לא משנה לי גשם, מה אכפת מסערה, אני חייבת לנסוע קצת יותר רחוק, לראות קצת מרחב ולהתנתק. נסענו לחיפה. נכון, לא הכי אקזוטי שאפשר, אבל בכל זאת, בדרך רואים חוף ים, ויש שם מוזיאון שבו אפשר להתחבא מהקור.
היה מדהים.
ביקרנו במוזיאון חיפה לאמנות שבו מוצגת תערוכה חדשה- מאנדי וורהול ועד היום.
קצת פופ-ארט וקצת אופ-ארט כמו שהסביר המדריך המעולה עידו. אם אתם נוסעים לביקור במוזיאון אני ממליצה מאוד לברר מתי הסיור של עידו הצייר. סיור מרתק, מלא תשוקה, מלא ידע ואינטיליגנטי בטירוף, ששלח אותנו קצת ללונדון, קצת לניו יורק, ובעיקר רחוק רחוק מהמחשבות הרגילות על החיים שלנו כרגע.
היה ממש מדליק. אפילו האפרוח הצליח להחזיק מעמד ולהתעניין.
בסוף פגשנו גם את מיק
תרבות פופולרית אחרי הכל.
ועשינו סוג של וידיאו ארט משלנו בלי שאף אחד שם לב
ארוחת הצהריים היתה גם מצויינת ממש. נסענו לאכול במסעדה התאילנדית זוזומאמא בחוצות המפרץ. היה טעים טעים והטום-יאם-סופ עזר לשרוף עוד קצת חיידקים.
אפילו נשאר לנו מספיק לארוחת הצהריים של מחר. אז גם לא צריך לבשל. לזה אני קוראת- הצלחה.
