Salted Caramel

 טוב אז אחרי הפיאסקו שהיה לי אתמול עם עוגיות הטחינה הבריאות שהכנתי (מתכונים מהטלויזיה נראים יותר טוב בטלויזיה מסתבר) התחשק לי להכין משהו טעים באמת. 

אחרי סקירה של ספרי הבישול המעטים בביתי פתחתי את תיקיית האוכל בפינטרסט שלי. נו, מה אני אגיד לכם, הכל נראה מושלם בפינטרסט. שיטוט קצר בתיקייה הזו יגלה לכם שאני ממש אוהבת Salted Caramel. לא זוכרת מתי ובאיזו צורה נתקלתי בתענוג הזה לראשונה, אבל מאז, רק אימרו את צמד המילים "קרמל מלוח" וכבר תכבשו את ליבי.

בכלל, השילוב של מתוק ומלוח זה קצת כמו החיים, לא? הרבה יותר מעניין.

החלטתי ללכת על מתכון קל-קל-קל ומהיר-מהיר-מהיר ו-וואו. זה יצא טעים...כל כך טעים שהייתי חייבת לחלוק:

המצרכים הדרושים:

חבילת פופקורן במלח למיקרו

300 גר' סוכר (בערך כוס ורבע...)

150 גרם חמאה

3/4 כפית מלח

חבילת שוקולד מריר

אופן ההכנה:

מכינים את הפופקורן. במיקרו.

מעבירים לקערה.

בסיר קטן ממיסים את הסוכר עד שהופך לקרמל (זהירות שלא ישרף!), מוסיפים את החמאה והמלח ומערבבים.

יוצקים את הקרמל על הפופקורן ומערבבים היטב.

מעבירים את כל היופי הזה לתבנית ומהדקים טוב כדי שהריבועים לא יתפרקו כשחותכים אותם אחר-כך.

מצננים. כשמצונן, ממיסים את השוקולד המריר ומזליפים על עוגת הפופקורן. נותנים לזה להתייצב (אני הכנסתי לעשר דקות למקרר). חותכים לריבועים.

עכשיו יש לכם מה להביא לסוכה.

חג שמח!

ניהול זמן

מאז שנכנסנו למסגרת החינוך של הגדולים (קרי: שלום כיתה א), אני מרגישה  שהזמן שלי הלך לאיבוד.

אין צהרון (כי מי יודע איך נסתדר עם המושג: לעשות שיעורים- מה שמתגלה כנכון- השיעורים הם יומיומיים ומציקים לי כנראה הרבה יותר מאשר לאפרוח), ובכלל, לא התחשק לי לשלוח אותו לבלות בביה"ס משמונה עד חמש. הוא מאוד מרוצה מהעניין. אני, לעומת זאת, לא מבינה איך אפשר לסיים את כל הדברים החשובים שאני צריכה לעשות עד רבע לאחת.

הדברים החשובים שעשיתי כשהאפרוח עוד היה בגן עד ארבע וחצי-

ü     הספקתי לעשות סידורים הכרחיים יותר ופחות

ü     הספקתי להשלים מטלות לעבודה

ü      הספקתי לעשות ספורט

ü     הספקתי לשוטט באינטרנט ולקבל השראה

ü      הספקתי לכתוב

נקודה חשובה: לא הייתי צריכה לבשל צהריים. זו נקודה חשובה מאוד. אני אוהבת לבשל, אבל מסתבר שזה מקצר את זמן הבוקר שנותר לי לפחות בשעה.

אחד הדברים הקשים ביותר שאני מגלה בלהיות רוב-רובך עצמאית- הוא ממש להצליח להתייחס אל עצמך כאל עסק. במיוחד ובעיקר כשהעסק שלך הוא את. הלו, סליחה, זה הרי אומר שאת צריכה ממש לפנות לעצמך שעות עבודה לקידום העסק- כלומר לעצמך. זה בכלל מותר? הרי יש כל כך הרבה דברים אחרים לדאוג להם.

זה אומר שיש שעות עבודה שאת לא משולמת עליהן, והן חייבות להתקיים אם את רוצה להצליח לממש איזשהו רעיון שעשוי לגרום לך לקדם את עצמך בעתיד. זה אומר שאת לא מביאה תועלת ממשית / פרנסה / פרקטיות לחיים שלך או של המשפחה בכל רגע נתון.

זה אומר שאם השעות הפנויות שלך מצטמטצמות לכארבע בכל בוקר את צריכה להחליט טוב טוב מה כדאי לך לעשות בהן.

תובנות לשנה החדשה:

ü     את צריכה להגיד תודה על כך שיש לך 4 שעות פנויות בבוקר. זה לא יהיה ככה תמיד.

ü     את צריכה לתכנן את הזמן שלך טוב יותר. להיות גמישה וזורמת זה אולי מגניב ובוהמי אבל זה כנראה לא מתאים לאמא לילד במערכת החינוך. אם את רוצה להצליח לסיים את היום בלי יותר מדי רגשות אשמה (קצת תמיד ישארו, זה בילט-אין), צרי לך מסגרת מסודרת. גם ככה תמיד היה לך נח יותר במסגרות.

ü     אם את העסק של עצמך, מותר ואף רצוי לתת לזה כבוד. אם את צריכה לכתוב/ לעשות מחקר באינטרנט/לשלוח אימיילים/ לשווק/ ליצור דבר חדש/ תגידי לאחרים -אבל קודם כל לעצמך: אני צריכה ללכת לעבודה.

ü     תשאירי לעצמך זמן קבוע בשבוע לעשות ספורט. הדגש הוא על קבוע.

ü      תשאירי לעצמך זמן לשיטוטי השראה. באינטרנט או מחוצה לו. אבל הם לא חייבים לבוא על חשבון ארבע השעות האלה בבוקר.

ü     אם את יוצאת לחופשה בצפון בראש השנה וכל מה שבא לך לעשות כשאת חוזרת ממנה הוא להמשיך להרגיש בחופש, מותר לך להגיד לעצמך- הכל בסדר, במילא התובנות הכי טובות מגיעות רק אחרי החגים.

בתמונות: חופשה בצפון.

שנה טובה

החופשה המושלמת שלי

חודשיים שלמים שלא הייתי פה. הייתי במקומות אחרים. בחיים, זאת אומרת.
שיפוץ ומעבר דירה, חופש גדול, חום יולי-אוגוסט ועוד סחבו והמיסו אותי לאיטם עד שלא הגעתי לרגע הזה בו החלון נפתח ונושבת בו רוח בלוגרית קלילה. אבל עכשיו הנה אני כאן.
ההתאקלמות לכיתה א' עברה בהצלחה (יותר לאפרוח מאשר לי, אני עדיין מתקשה להתרגל לזה שחייבים לצעוד בתלם ולהפוך לחיילים טובים, אבוי!), הדירה עוד לא התארגנה סופית (אבל כשתהיה מאורגנת מבטיחה שתיכנס לפינת הבתים- הפעם לא של אחרים), וכל מה שהיה חסר לנו הקיץ הזה זה בעצם קצת חופש. חופשה. חופשה לגוף ולנפש, חופשה למוח הטרוד, לטבול רגליים יחפות במים קרירים, להירדם בערסל, ולתת לשמש בהירה למוסס את הקמטים מעל המצח (טוב, היא רק תוסיף שם עוד איזה כתם אז נשים קצת קרם הגנה).
בקרוב ניסע להירגע קצת בצפון, וננער מעלינו את שאריות ענן האבק שתקף את הארץ ביומיים האחרונים, אבל בנתיים שיטפו את עיניכם בתמונות מתוך החופשה המושלמת שלא היתה לי, שדליתי מרחבי הרשת. ובגלל ענן האבק, הכי מתחשק לי שאחריו יגיע קצת חורף ואז נוכל לצאת לחופשה סתווית-חורפית עם כמה בולי עץ למדורה כמו בקליפ מתוך Kinfolk. ה-מקום לדמיין שאתם חיים ב-Slow Living.

האמת, לא היה אכפת לי בכלל...

* התמונות מ-פה, פה, פה, פה, פה ו-פה ואפשר לראות אותן ועוד מקומות מזילי ריר בפינטרסט שלי.