פינת היצירה

והפעם בפינת היצירה של הבלוג- רעיון חמוד ליצירה שהיא גם משחק, מתאים לחופשה הבאה עלינו לטובה...

המצרכים הדרושים: 

מכונית צעצוע

בלון

קשית

גומייה

סלוטייפ

הוראות הפעלה:

גוזרים, מדביקים, מחברים, נושפים. ואז עושים תחרות.

בהצלחה!

מתנות מאויירות

אני אוהבת מתנות. אוהבת לקבל אותן, אוהבת לתת אותן, אוהבת לשוטט בחנויות בשביל לחפש את האחת המושלמת שתתאים בדיוק לאדם שמקבל, אוהבת שפותחים אותן מולי ואוהבת להרגיש שקלעתי בול.

בעקבות החג המתקרב, גיליתי סוג חדש של מתנות שפשוט אי אפשר לעמוד בפניהן. מתנות מאויירות.  המתנות האלה כוללות בתוכן עיצוב ישראלי, מקוריות, מגע אישי ומרגישות כמו סוג של פריטי אספנות. אז מהר מהר לפני שיגמר, אני מפרסמת פה את הבחירות המאויירות שלי:

Ruff & Tuff

המאיירות רותו מודן ובתיה קולטון משתפות פעולה כבר הרבה שנים, ולכבוד החג הן החליטו לצאת במכירה מיוחדת של מוצרים מאויירים תחת השם: Ruff & Tuff. אפשר למצוא שם מחברות, ספלים, סינרים, מלח-פלפל, תחתיות לכוסות, קעקועים ועוד דברים יפים-יפים מאויירים על ידן במחשבה וכוונה מדוקדקת. היום הייתי שם ורציתי ה-כל. זו מכירה חד-פעמית כרגע שנמשכת עד יום שבת, אז כדאי להזדרז. כל הפרטים בדף הפייסבוק שלהן.

 אפרת חסון דה-בוטון

את המעצבת ואמנית הנייר אפרת חסון דה-בוטון גיליתי במקרה דרך דף הפייסבוק שלה, ואז גם התחלתי לעקוב אחריה באינסטגרם ומאז אני פשוט עושה סטוקינג לפיסולי הנייר המהממים שלה ולמתנות המדליקות שהיא מצליחה להמציא לכבוד כל חג. בחנוכה היא הוציאה סביבוני עץ גדולים מאויירים ומקסימים, ועכשיו, לכבוד פסח, היא מאיירת איורים אישיים על צלחות וינטג' וספלים. אם אתם רוצים שמישהו שאתם אוהבים יתרגש ממש, תשלחו לה תמונה שלו והיא כבר תצייר אותו על צלחת פרחונית או ספל לקפה של הבוקר. כדאי גם לעקוב אחרי הבלוג שלה בו תוכלו לקבל טיפים מה לעשות עם כל דבר עשוי מנייר שיש לכם בבית.

 

מקווה שמצאתם את המתנה שלכם, ובעיקר מאחלת לכם חג שמח, עם משפחה ואוכל במינון שמתאים לכם בדיוק :)

קארין

אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים

סופשבוע אחד נתקענו בבית. מכירים את זה שמרוב תכנונים של כל השבוע לא תכננתם מה לעשות בסופו, ואז אתם מוצאים את עצמכם שבויים במשחקים של דמויות דמיוניות כי אתם לא רוצים שהילד יראה עוד טלויזיה כשכל מה שבעצם לכם בא לעשות זה לשכב על הספה ולראות את הפרק הבא של בית הקלפים? אז כזה.

לא היה לנו רעיון לשום פעילות מעניינת ולא היו לנו כוחות לנסוע רחוק, אז דקה לפני שהשתגענו והתחלנו לצרוח החלטנו לצאת לסיבוב. כן, סתם ככה. סיבוב מחוץ לבית. טיול רגלי ארוך בשכונה.

כשגרנו בלונדון היינו עושים את זה כל הזמן. פשוט יוצאים לשוטט. זה היה די ברור ששם כבר ניתקל בדרך במשהו מופלא. לא תיארתי לעצמי שיהיו לי הפתעות מיוחדות בלב העיר הרצליה. כמה שמחתי לגלות שטעיתי.

את רחבת הדשא הגדולה והנעימה של מוזיאון הרצליה לאמנות אני מכירה מאז שאני ילדה. היינו נפגשים שם עם החבר'ה. לתוך המוזיאון עצמו לא נכנסתי מאז שעשיתי שם סיור עם בית הספר בכיתה ה' אני חושבת...הרבה שנים עברו מאז, והמוזיאון נראה נפלא. הוא שופץ וסיור בתוך החלל הפנימי מגלה חדרים ומעברים מפתיעים. התערוכה מקורית ומעניינת ויש תחושה של העזה בבחירת העבודות. יצירות של אמנים בהשראת ענפי ספורט (שלכת של מטקות בתמונה למעלה), פיסול מחלקי מטוסים שנמצאו בשדה התעופה בהרצליה, ועוד. האפרוח נהנה מאוד, ואני, כמו תמיד, נהניתי לשמוע את הפרשנות שלו ליצירות האמנות. מי שרוצה יכול לקנח את הסיור בגלידה על הדשא, או לקחת טייק אוויי ממסעדת צ'יינה קלאס הסמוכה- הסינית המיתולוגית של הרצליה ולעשות פיקניק. הרי לכם יום בילוי אמיתי עם תוספת השראה לנשמה. בלי שהתכוונו.

אם יוצאים- מגיעים למקומות נפלאים.

יום הבוחרת

כל חיינו עשויים מבחירות. יש עשרות בחירות שאנו עושים מדי יום בלי אפילו לשים לב. התחושה שהכי הדהדה אצלי היום היתה שאני ברת מזל. איזו זכות יש לי שאני יכולה להיכנס לתוך הקלפי ולהשפיע. איזו זכות יש ביכולת שלנו להסתכל פנימה- ולבחור, בשביל עצמינו.

אז בזכות החופש לבחור- קיבלנו יום חופש, וחוץ מלהצביע ולהשפיע היתה זו הזדמנות לבלות עם חברים, להינות מהשמש ולצלם כמה תמונות.

החלטתי לבדוק אפליקציה חדשה לעיצוב תמונות שהורדתי שנקראית:VSCO Cam, כל התמונות היום מעוצבות דרכה.

הבוקר התחיל בארוחת בוקר בריאה, כיאה ליום של בחירות נכונות. קערת יוגורט עם ירקות וביצה קשה מתובלים במעט שמן זית ומלח גס. טעים.

לשם כך התכנסנו. מממשים את זכותינו האזרחית! 

אחרי ההצבעה הלכנו לפגוש חברים. הילדים משחקים ונותנים לנו זמן איכות. חמודים.

 זה זמן טוב להצטלם חמושה בשמלה הפרחונית מ- H&M

חזרנו הביתה, עייפים ומרוצים. עכשיו מחכים לתוצאות האמת!

בהצלחה!

פינת היצירה

פינה חדשה בבלוג- פינת היצירה!

פה אנסה ליישם רעיונות ליצירה שאני מוצאת ב-Pinterest,או במקומות אחרים ברשת, ואדגים בשלבים להנאתכם!

היום, כשאריות מחג פורים, נעשה כובע של כבאי מצלחת נייר פשוטה. קדימה, מתחילים!

מה צריך?

  

  

צלחת נייר (בהחלט לא פלסטיק!) חד פעמית, צבעי גואש באדום וצהוב, מכחולים, עט / טוש שחור, מספריים.

מה עושים?

1. מציירים עם העט סמל של מכבי- האש על גב הצלחת.
                                                                                                             

2. צובעים בצבעי הגואש ומניחים לייבוש. 

3. אחרי שהתייבש, גוזרים לפי סימן העיגול בצלחת, בצורת קשת. שימו לב לא      לגזור עיגול שלם!

4. מקפלים יפה

5. וטה-דה! כובע כבאי מוכן להצלה! בהצלחה!

* תודה ללולוש על הצילומים המעוצבים :)

?I am a woman. What's your superpower

כשהייתי קטנה התחפשתי לוונדר וומן. הייתי ילדה שמנמנה עם משקפיים, והכי רציתי שיהיו לי כוחות על. אפילו הייתי מנסה לעוף. על אמת. כשאף אחד לא היה רואה, הייתי עומדת על כיסא בסלון, קופצת ומנענעת את הזרועות ואני יכולה להישבע בכל מה שתירצו שלכמה שניות הצלחתי. הצלחתי לרחף באוויר. 
כשהייתי ילדה הצלחתי לעוף ואף אחד לא יוכל לשכנע אותי אחרת. 

ילדה שמנמנה שמצליחה לעוף זה לא דבר של מה בכך. 
השומן (עדיין) לא נעלם בקלות ורק אחרי המון בדיקות, נסיעות לבית חולים הדסה בירושלים וניתוח אחד, הצליחו להיעלם המשקפיים, אבל לעוף הצלחתי. בוודאות. אולי, זה מה שגרם לי להאמין בתוך תוכי כל השנים, שבכל זאת יש לי קצת כוחות על. 

עמוק בפנים כל אחת יודעת שהיא קצת גיבורה. ולכבוד יום וחודש האישה הבינלאומי (לקחו לנו את יום האם אבל לכבוד זה שאנחנו נשים נתנו לנו חודש!)

החלטתי לשתף אתכם בכמה דברים שאני אוהבת, ואומרת: ברוך שעשני אישה.

1. פנקס ועט. בשביל כל הרעיונות שעולים לך בראש כשאת עושה משהו אחר. אני די בלאגניסטית, והראש שלי מתעופף לכל מיני כיוונים בו זמנית, וכיוון שיש עליו הרבה דברים (על הראש), רצוי שיהיה לי משהו לרשום בו את מה שאני חושבת. עד לאחרונה הסתובבתי עם הרבה פתקים (לא צילמתי איך נראה התיק שלי מבפנים) אבל החלטתי שפנקס זה דבר הרבה יותר מסודר - במיוחד עכשיו כשיש לי בלוג רציני! 
2. עבודת יצירה שאת עושה עם הילד שלך ובסופה הוא מקדיש אותה לך. אז מה אם נשברו לי כמה חרוזים בקצה. אין דבר יותר מרגש מלשמוע את הילד שלך אומר: "אמא, זה בשבילך". במיוחד כשיש לזה צורה של לב.
3. משהו לשפתיים. אני מכורה לדברים שמרככים לי את השפתיים, צובעים אותם יפה, וזה קונה אותי לגמרי אם כתוב עליהם: Balm. אלו שני מוצרים שאני מאוד נהנית מהם כרגע.
4. משהו מרשרש על היד. אני אוהבת צמידים, ונהנית לשמוע את הנקישות המצלצלות שלהם כשאני בתנועה. סוג של סימן לעצמי שהגעתי,כנראה. לא מזמן פגשתי מישהו שהכיר אותי בגיל עשרים והדבר הראשון שהוא ביקש לעשות היה לראות את פרקי היד שלי. כשראה שכמה צמידים מונחים עליהם הוא נרגע. לא זכרתי שגם בגיל עשרים אהבתי את זה.
5. משהו טוב לקרוא. אלו שני ספרים מומלצים ביותר שנכתבו ע"י שתי נשים כמובן! האחת צרפתייה והשניה ישראלית. "שלום לך עצבות" של פרנסואז סגאן הוא כניסה סוחפת לחופשה צרפתית מענגת של נערה בת 17, ו"הקרקס הגדול של הרעיונות" של מיקי בן כנען כל כך מרתק, מלא דמיון ומרגש שאני יכולה בהחלט להכריז עליו כעל אחד הספרים הטובים שקראתי. אין מה לעשות, כתיבה נשית היא דה-בסט. 
6. הפוך חלש על סויה. רגע לעצמי. ככה אני אוהבת את זה וככה אני רוצה את זה.

פורים זה זמן טוב להתחיל

אומרים שבפורים אדם מתחפש לפי משאלת ליבו. מי שהיה רוצה להיות. יש אנשים שקשה להם למצוא משאלות. לי קשה להפסיק. ברגע שאני מצליחה להגשים משאלה אחת, מיד אחת אחרת נולדת. אז פורים זה אכן זמן טוב להתחיל את הבלוג הזה, ולהוציא לפועל משאלה.
אין לי הצהרת כוונות מסודרת לגבי מה שהולך להיות כאן. אני מתכוונת לקחת את זה מרגע לרגע, One Happy A Day. 
מקווה שתצטרפו אלי לדרך.
צירוף מקרים נחמד וכתוב בכוכבים הוא שאת הפוסט האחרון בבלוג הקודם שלי כתבתי בדיוק היום לפני שלוש שנים. בדיוק. בדקתי ולא האמנתי בעצמי. לא ברור לי לגמרי מה זה אומר, אבל זה כנראה אומר שצריך להתחיל. 
אז פורים!
השנה היה חג יצירתי במיוחד. האפרוח הקטן רצה להתחפש לנינג'גו כחול- תחפושת שאי אפשר לקנות כי היא פשוט לא קיימת בחנויות, וגם לא ממש התחשק לי להוציא מאות שקלים על תחפושת שנלבשת רק יום אחד. בסוף יצאנו לא רק עם תחפושת אחת- אלא עם ארבע...

המצרכים הדרושים:

1. תלבושת בסיס- במקרה שלנו אלו היו חולצת טריקו וטרנינג כחולים שנקנו בסייל ב- Hoodies. תלבושת הבסיס הזו שימשה אותנו לשתי תחפושות, ובשתיים האחרות השתמשנו בפיג'מה שכבר היתה קיימת בבית, חולצה ומכנסיים ישנים.
2. סול- חומר מופלא ונהדר בצבעים בוהקים
3. אל-בד הידוע גם בכינויו: נייר-בד
4. מספריים, דבק, שדכן, צבעים וטוש שחור

נינג'גו כחול

זו התחפושת שנבחרה למסיבת התחפושות בגן. נינג'גו- למי שלא יודע, היא דמות הנינג'ה של לגו. את הבסיס כאמור קניתי וציירתי על החולצה את סמל הנינג'גו במבחר צבעים שמצאתי בבית: צבעי בד, אקריליק ואפילו גואש. נראה מה ישאר מזה אחרי הכביסה...האביזרים הנלווים (חרבות זה מאסט בגיל חמש וחצי) נקנו בחנות הכל בדולר, כול הכפפות השחורות וכובע הגרב. על הכובע תפרתי (ואחרי שהתפרק, שידכתי) רצועת סול צהובה עליה ציירתי את העיניים של הלגו. לא כולם הבינו למה הילד התחפש, והיה גם סבא אחד שטען שזה נראה כמו דאעש. נו טוב, בקרוב יש בחירות...

אנגרי בירד

התחפושת הזו אולתרה עבור מסיבת יום הולדת עם תחפושות. הפיג'מה של אנגרי בירד כבר היתה לנו בבית (H&M), כרית הציפור היא מתנה ישנה מסבתא ואת הכובע הכינותי בעצמי. שילוב של סול, החומר המופלא בצבעים הנכונים, מספריים, דבק וטוש שחור. כמו שאומרים- סמוך על סול. בכובע האפרוח השתמש גם ליום הכובעים בגן, כך שיצאנו רב שימושיים.

פיטר-פן

פיטר פן החמוד היתה הדמות הנבחרת ליום האגדות בגן (כי כל אמא כבר יודעת שפורים זה לא רק פעם בשנה!), הכובע וקשת החיצים נקנו גם הם בהכל בדולר (היום דולר שווה 15 שקל, למי שלא ידע), והבגד הירוק נגזר מאל-בד ונקשר בעזרת רצועת אל-בד חומה. הכל מעל בגדים תואמים מהבית. נוחות מירבית- היא שם המשחק בחג הזה.

קפטן אמריקה

הקפטן הוא כנראה התחפושת האהובה עלי. היא גם אולתרה בערב שלפני העדלאידע, כשהאפרוח רצה להתחפש למשהו חדש, עדיף גיבור על, וקינח במילים: מה הבעיה? אמא תכין! אז אמא הכינה. יש לי ברירה אחרי הרף שהצבתי בשלושת הימים הקודמים...? למען האמת את המסיכה והמגן הכנתי פעם לאפרוח כמשחק, הכל כמובן מסול (הסול שבמגן מודבק על קרטון ביצוע שחתכתי לעיגול). לקחתי את תלבושת הנינג'גו שהתאימה בול בצבעים, ועל החולצה ההפוכה הדבקתי כוכב גזור מסול. החגורה גם היא, ניחשתם נכון, עשויה מסול אדום שעליו מודבקים פסים לבנים, ומהודקת מאחור ע"י שדכן (כאמור- תפירה היא לא הצד החזק שלי) והנה, אנחנו מוכנים לנצח את כוחות הרשע!

מקווה שהיה גם לכם פורים יצירתי, צוחק ושמח, אשמח אם תשתפו אותי כאן בהערות למטה בחוויות שלכם מהחג, וגם בחוויות והרגשות העזים שחוויתם במהלך הקריאה בבלוג. תמיד נעים למצוא חברים חדשים בחלל האינטרנטי הריק.
אגב, לבלוג יש דף פייסבוק שנפתח עוד לפני שהבלוג נפתח! ככה זה, יש דברים שמקדימים את זמנם. אתם מוזמנים להקליק ולעקוב ולשתף לשתף לשתף...
אז עד הפעם הבאה, קחו את זה One Happy A Day!
שלכם,
קארין