יום שבת, 10 בספטמבר 2016

זכרונות מהחופש הגדול

ספטמבר החצוף הזה. הוא כל כך סחף אותי לתוכו, דחף לתוך הבלנדר ושיקשק, שלא הספקתי להעלות אפילו פוסט אחד על החופש הגדול שלנו. ואפילו לא על החופשונת הקטנה שלנו בתוך החופש הגדול. כן, כנראה שגם לאוגוסט היו את המערבולות שלו.
אז עכשיו, בכוחות מחודשים (סתם, איזה כוחות, מאז השבוע האחרון באוגוסט אני בתחושת דהירה היסטרית, שלצערי לא באה לידי ביטוי בכושר גופני עולה או חיטוב ירכיים, תוסיפו לזה נהר של רוק ורטינות בלתי פוסקות של כאבי שיניים בוקעות, זרועות כואבות מנידנודים על הידיים- שוב, לא מתבטא בחיטוב- ותקבלו אותי נראית כמו השארית של המיץ שכבר יצא מהבלנדר, זה עם הגושים שאף אחד לא רוצה לשתות). אז בואו נאמר- בשארית הכוחות, אני ממלאת את החוב שלי ומספרת לכם על החופשה המקסימה שלנו בצפון, כולל המלצות והכל. כי כזו אני, אוהבת לחלוק איתכם את הדברים הטובים באמת. מה שנקרא- לא מכבסים את הטטרה עם הפליטה של הבטטה בחוץ.

איפה היינו ומה עשינו?



יצאנו לחופש בכפר גלעדי. בשונה מרוב החופשות שלנו, הפעם נסענו חבורה גדולה וצוהלת של הורים עם ילדים משוחררי קייטנות. כולנו כבר חיכינו לחופש הזה המון זמן. באוגוסט האפרוח הגדול שלי חוגג יומולדת שבע, אז כבר ביום השני לשהיה במלון עשינו לו מסיבה קטנה על הדשא שההיי-לייט שלה היה ילדים מכורי לגו אוחזים באקדחי מים ורצים לכל עבר כשהם מנסים למצוא מטקות שמתחבאות בין העצים עליהם מודבקים הפרצופים של הרעים של אבירי נקסו. זר לא יבין. אבל הדשא היה רחב, המים בבריכה היו צלולים, והנוף- נו, את זה אתם יכולים לראות בעצמכם.
חוץ מלבהות במים הכחולים בבריכה ולקוות שהחופש הגדול לא יגמר (או שכן, תלוי באיזה יום תפסתם אותי), עשינו עוד כמה דברים נחמדים באיזור שעליהם אני רוצה לספר לכם כאן.

שביל הלולים- כפר גלעדי

השארנו את הבנים עם הילדים בבריכה ויצאנו רק אנחנו הבנות לסיור של בוקר בכפר. יש בקיבוץ שביל לולים שהוסב לאיזור של חנויות מקומיות ובית קפה מקסים אחד, מתאים בדיוק לטיול קטן של שישי בבוקר.



 

סטודיו מקסים לקרמיקה של צפרא, תושבת הקיבוץ, שאם מגיעים בזמן הנכון גם ניתן לראות אותה יוצרת בלייב. אני קניתי שתיים מהקעריות הקטנות האלו בשביל התמרים והאגוזים שאוכל להגיש לכם כשתבואו לבקר אותי (במסגרת החלום על לייף סטייל איכותי שכולל מטעמי בריאות ולא נגיד,עוגיות אוריאו. גם אותן, אגב, ניתן להגיש בקעריות...). 



חנות וינטג' שהלב האמיתי שלה הוא מבחר אדיר של משקפיים מכל הסוגים, כולל אלו שמעצבת בעלת החנות, רוני דורי. היה נחמד לטייל בשביל הפסטורלי של הקיבוץ ולפתע להיכנס למקום שהזכיר לי את החנויות הקטנות בהן הייתי מבקרת כשגרתי בברייטון, אנגליה. אפשר לשוטט בחנות הזו שעות ועדיין למצוא משהו שעוד לא ראיתם קודם.

בית הספירה



בית קפה צמחוני-טבעוני חדש דנדש שנפתח על-ידי זוג מקסים, ליאת וג'ואל, שעברו לא מזמן מהמרכז לצפון. המקום ממש בצעדיו הראשונים ומתעתד להיות גם מקום שמשלב סדנאות למבוגרים ולילדים, ובעצם להביא לכם לצלחת (וללב) כל מה שיכול לעשות לכם טוב. יש שם שייקים מפתים, מנות בריאות טעימות והרבה הרבה שיק. אני עדיין מתענגת על הזכרון של הסנדוויץ' עם קציצות הסלק שליאת (הידועה בכינויה "מלכת הסנדוויצ'ים) הכינה לנו. חשבנו שנשב שם רק לשייק מרענן קצר, ובסוף קראנו גם לבנים והילדים להגיע ולטעום. מה יש, גם להם מגיע קצת מכל הקסם הזה.

בוזה- קיבוץ סאסא


אני מכירה את גלידת בוזה מתל אביב, ובגלל שאני כבר יודעת שהיא כל כך טעימה, גררתי את החבורה לסדנת גלידה בקיבוץ סאסא. נכון, לא הכי קרוב שיש לכפר גלעדי, אבל הדרך המפותלת מהממת ביופיה וגלידה טובה זה תמיד פיצוי הולם. הסדנא היתה ממש מקסימה, נתנו לנו טעימות, התלבשנו בחלוקים וכובעים לבנים ונכנסנו למפעל הקטן לשמוע איך הם לוקחים פירות טריים מהחקלאים באיזור ומכינים מהם את אחת הגלידות הכי טובות שיש. אחר כך הילדים גם התנסו בהכנת גלידה בעצמם, וכמובן שזה לא הספיק לנו, אז קנינו עוד קצת, גלידה. 

הנגריה של סבא יוסי



בדרך חזרה הביתה עצרנו בנמל עין-גב, וקפצנו לפעילות יצירתית אחרונה בנגריה של סבא יוסי. במקום יש סדנא, בה הילדים בוחרים את צעצוע העץ שהם רוצים ליצור, ואז יושבים, בונים ומקשטים אותו בעזרת סבא יוסי והמדריכים שלו.האפרוח הכין כלב על גלגלים- מתנה לאח הקטן שלו.

אז זו היתה החופשה הקטנה שלנו בחופש הגדול. בקרוב עוד פוסט מהשאריות של הקיץ שכולל את מה שעשיתי ביומולדת, אבל בנתיים, נמשיך להתמודד עם ספטמבר :) אם אהבתם את הפוסט, או שיש לכם המלצות משלכם לחופשה בצפון, אשמח אם תכתבו לי בתגובות בבלוג כאן למטה, אני תמיד אוהבת לשמוע על מקומות חדשים לבקר בהם. אז עד הפעם הבאה, שיהיה לכם One Happy A Day///