יום חמישי, 31 במרץ 2016

בייבי בום - יומן אופנה

כמו שהלידה הפעם הזו היתה תיקון ללידה הראשונה, גם ההריון עצמו היה והרגיש שונה. אולי זו העונה בשנה שמספקת יותר שכבות ואפשרויות, ואולי (ככל הנראה) זו אני שהשתניתי, התבגרתי, ואמרתי שלום לגוף שלי, שבמיוחד בזמן ההריון נתתי לו קצת יותר אהבה מהרגיל.
אלוהי החמסה והטפו-טפו-טפו לא הרשו לי לפרסם יותר מדי תמונות של עצמי בזמן ההריון. נכון, מי שעוקב אחרי באינסטוש זכה להציץ לי מדי פעם בבטן התופחת, אבל זה רק בגלל שאין לי שם הרבה עוקבים :)
 אז מכיוון שאין לי הרבה הזדמנויות בחיים להיות קצת דוגמנית, או אפילו בלוגרית אופנה, קבלו מבחר לוקים מומלצים להריוניות בשלבים שונים של הבטן - לא לפי סדר השבועות העולה כי לא הצלחתי להבין מה קדם למה...













בואו נחזיק אצבעות ביחד שמגמת היחס החיובי לגוף כפי שהוא תשאר ותשתפר, כי האמת היא, זה כל כך משחרר להסכים עם מי שאת, לאהוב את זה ולהרגיש מעולה בתוך זה. יצא משם בן אדם שלם,יצור חמוד ומופלא, לקחת חלק בפלא הבריאה, היית לביאה ואלופה אמיתית, והסימנים שנותרו לך בגוף ובנפש רק מוכיחים את כל זה.
ואני מבקשת, מכל חברי, בכל לשון של בקשה, להזכיר לי שכתבתי פעם את המשפט הזה כשההורמונים שלי ירגעו. תודה.  

יום חמישי, 24 במרץ 2016

הולדת



מרץ היה חודש מיוחד. ביום הראשון שלו נולד לי גור קטן. אפרוח מספר שתיים.
האפרוח נולד בתל השומר בחדר לידה טבעית. לידה שהיתה תיקון מטורף של הלידה הקודמת. כמו המשפט שכתוב על הצמיד שענדתי במהלך ההריון- "כשהנפש רוצה הגוף יכול". אבל מכיוון שגם כשהנפש רוצה את לא תמיד יכולה לדעת מה יהיה, אני חייבת להודות. תודה אלוהים, תודה יקום, תודה רחל המיילדת.
בתמונה הזו אני מחייכת לפפראצי ביציאה מבית החולים. את הסקיני ג'ינס שכחתי בבית. אופס.



בתמונה הזו יש אמא עייפה שעושה סלפי של עצמה עייפה. זה עוד יקרה הרבה אני מתארת לעצמי (גם העייפות וגם הסלפי).


בתמונה הזו יש אמא לשניים. עכשיו צריך להתחיל לגרום לזה לעבוד. מעניין איך זה יצא...


 בשנה שעברה בחודש הזה גם נולד לי משהו. נולד לי הבלוג. אז הבלוג בת שנה, והיא קיבלה מתנה ליומולדת. וכיוון שהפוסט הראשון שלי היה בפורים, אני ממשיכה את המסורת עם תמונה של התחפושת של האפרוח השנה, לוחם האור שלי, מאסטר יודה


אליו הצטרף השנה מיקי מאוס קטן