יום שישי, 18 בנובמבר 2016

המדריך לדייט נייט עם עצמך

הדברים שגורמים לי לעשות דייט נייט עם עצמי:
1. הגעתי הביתה מאוחר מהעבודה וכולם כבר היו במיטות.
2. אורי יצא לרוץ.
3. קיבלתי את החבילה המפנקת של המוצרים שהזמנתי מאנגליה.
*

*
הצעד הראשון לדייט מוצלח עם עצמך הוא כמובן, מקלחת. אחרי יום שלם שכולל החלפות חיתולים, הרדמות, הבאות/החזרות, נטיפי בננה מעוכה, טיולים בגינה, בישולי ארוחת צהריים, עזרה בשיעורים, ו- עבודה שעליה כן משלמים לך, אף אחד כולל את עצמך לא ירצה להימרח איתך על הספה בלי שטיפה.
אז אם כבר מקלחת- לכי על הארוכה. זאת עם הפילינג בריח קוקוס והמסיכה בשיער. דאם איט, זה מגיע לך.
התעטפי בחלוק המגבת הלבן שלך, זה שקנית בשביל מחלקת היולדות בבית חולים והיום את מדמיינת איתו שאת בספא, והתחילי במלאכת טיפוח הפנים. שימי לב- זהו הדייט שלך עם עצמך לכן חובה עלייך לשים מסיכה שכאשר היא על הפנים שלך אין סיכוי שמישהו (כולל הילדים) ירצה לנשק אותך.
*

*
עכשיו, אחרי שהעור שלך בוהק וריחני, הכיני לעצמך משהו קטן לאכול. לכי על בריאות קלילה ומפנקת עם ארומה של מקלות קינמון בצד. שימי את היומן הפוטוגני שלך ליד הקערה ותגידי לו בקול- הערב אני לא פותחת אותך, אתה פה רק בשביל התמונה לאינסטוש.

*

*
את חוגגת הערב, ולכן אל תתקמצני ופתחי בקבוק יין חדש, כן, רק בשביל עצמך. זה לא אומר שאת צריכה לשתות את כל הבקבוק לבד אבל שרדת שבוע שלם וזו סיבה מספיק טובה לחגיגה.

*

*
אחרי שהכנת שתיה ומזון עטפי את כפות רגלייך בנעלי בית רכות, הרימי אותן על הספה, אכלי את ארוחת הערב שלך ולגמי מהיין. עמעמי את האורות, זפזפי קצת עם השלט בטלויזיה ותרגישי איך את שוקעת בשלווה לתוך הספה. הבטחה ממני- תוך חמש דקות את נרדמת. זה לא דייט מושלם?

*

*
קומי למחרת בבוקר ביקיצה טבעית (זה טבעי שתינוקות מעירים אותך בשש), וצאי אל היום שלך עם עור פנים מטופח וכתמי יין שלא יורדים מהספה שלך. ואל תשכחי - תמיד צריך לקחת קצת זמן לפגישה עם עצמך.
*

*
**עדכון: בעקבות הדרישה (המוצדקת) לפרט, זוהי רשימת המוצרים שהזמנתי:

L'Oreal Paris Pure Clay Detox Mask 50ml 


First Aid Beauty Facial Radiance Pads x60

Palmer's Cocoa Butter Formula Eventone Dark Spot Corrector 30ml


Balm Balm Frankincense Deep Cleansing Balm 60ml

הכל מFeeluniqe.com



יום חמישי, 10 בנובמבר 2016

איך החלטתי להפסיק לפחד ולהתחיל לעשות

פוסט אישי במיוחד.
יש לי זכרון סלקטיבי. קודם כל- אין לו כמעט טווח ארוך. בכל פעם שחבר ילדות שואל אותי אם אני זוכרת את הרגע ההוא מבית הספר, כמעט בטוח שאגיד-  לא. כנראה ככה זה אצל שחקנים- מרוב שאנחנו מאומנים בללמוד טקסטים ואז לשכוח אותם (כדי לפנות מקום לטקסט הבא כמובן), אנחנו פשוט לא זוכרים. 
אבל יש דברים שאני כן זוכרת. את הכשלונות. כן, אלו נצרבים לי יפה במוח ולא מסכימים לפנות מקום לשום דבר אחר. 
וככה פתאום חשבתי על זה- למה אני טורחת לשנן לעצמי כל כך הרבה את הכשלונות, אבל את ההצלחות, הניצחונות, העמידה באתגרים האישיים והמקצועיים של החיים שלי אני לא מסמנת במרקר צהוב ותולה יום יום על המצח? משהו פה צריך להשתנות.
ואז חשבתי, אולי אני מתביישת. כן, יש זן כזה, שחקנים ביישנים. אולי מרוב שחינכו אותי להיות צנועה, לא להתגאות יותר מדי, פשוט שכחתי שאם אני עושה משהו טוב אז מותר לי גם להתגאות, גם בפני עצמי. בלי להתנצל. בלי להגיד שזה במקרה יצא לי. כן, מותר לי. אפילו שאני אישה. 
ואז ילדתי את הבן השני שלי. לידה טבעית בלי אפידורל. בכריעה. עם אדל וג'סי ג'יי וניקי מינאז' שרות באנג-באנג ברקע. בום.
בלידה את יולדת ילד אבל באותה לחיצה ממש נולדת גם את חדשה. משהו משנה כיוון, מתארגן מחדש, יוצר מארג אחר של האישיות שלך.
אם הלידה הקודמת הכניסה אותי עמוק פנימה, משהו בלידה הזאת דחף אותי החוצה. החלטתי שגם אני יוצאת מחדש אל העולם.
החלטתי שאני מפסיקה לפחד ופשוט מתחילה לעשות.
את הקליפ לתחרות יוצרים ברשת, כתבתי קצת אחרי שהייתי בכנס שלהם. חיפשתי את השותפים המתאימים. אמנם למדתי קורס של בימוי קולנוע, וגם בנעוריי שיחקתי קצת עם המצלמה, אבל רציתי שזה יהיה הכי מקצועי, הכי מושלם, נראה ועשוי ברמה הכי גבוהה שיש. לא סמכתי על מה שכבר יש בי. כמו תמיד, נסיון העבר שלי נשכח ממני לגמרי. ותראו מה זה- לא הצלחתי. לא מצאתי את אנשי המקצוע הנכונים, הדד-ליין נשף בעורפי, ועד שכבר חברתי למועמד מתאים ברגע הלפני אחרון הוא עזב. הכל כאילו אמר- תפסיקי לפחד. יש לך את הכלים. פשוט תעשי את זה לבד. 
אז החלטתי שאני מעיזה. אולי מבחוץ לא רואים את זה, אבל עבורי זו היתה החלטה אמיצה ביותר. אחותי רבת הכשרונות שיודעת להתעסק קצת עם תוכנות עריכה באה לעזרתי, צילמה וערכה איתי. יחד היינו סיסטרז הפקות בע"מ. בת הדודה שלי באה וזרקה עלי קוטג'. הייתי צריכה קצת עזרה גם בזה.
וזה מה שיצא. אולי לא הכי מושלם, אולי לא יזכה בתחרות, אבל עשיתי את זה ואני גאה בזה. 
ואתם יודעים מה? המשך יבוא.