כבר שלושה וחצי חדשים שאני מתפקדת כאמא לתינוק. מכיוון שהאפרוח הגדול שלי עוד מעט בן שבע, וזה אומר שהוא כבר באמת גדול, יש רגעים באמהות שכבר שכחתי ועכשיו פוגעים בי כמו מחבת על הראש.
לא יודעת אם אלו דברים שקורים לכולן אבל אני בטוחה שתזדהו לפחות עם חלק מהרגעים שאספתי ואני שמחה לחלוק אותם כאן איתכם:
- הרגע בו סיימת לחתל את הגור הקטן שלך, שכחת שלא שטפת ידיים ובדיוק מגרד לך בעין.
- חמש הפעמים בהן את מנסה לסגור את הכפתורים באוברול שלו בסדר הנכון.
- הרגע בו את מסתובבת בקניון, הבייבי שלך נרדם עלייך במנשא, ואת צריכה להשתין.
- הרגע בו המוצץ היחיד שיש לך נופל על המדרכה, את מרימה אותו ואומרת לעצמך- נו טוב, זה ילד שני.
- הרגע בו את מכינה לעצמך פרוסת בריאות עם טחינה ודבש, לוקחת ממנה ביס נוטף, הגור שלך מתעורר ושניה לפני שאת מנשקת את הפרצוף החמים שלו את נזכרת לנגב את הפה כי דבש בגיל הזה יכול להרוג אותו.
- הרגע בו את מסיימת להתאפר, מרימה את התינוק שלך, ומגלה שעל הבגד החדש והחמוד שלו יש כתם גדול בצבע בז'.
- הרגע הקסום בו את נפעמת מהצחוק המתגלגל שלו ומגלה שכל הפה שלו מלא בשערות הנושרות שלך.
- הרגע בו את משכיבה אותו לישון על הסדין הכי רטוב מרוק בעולם.
- הרגע בו את חושבת שהוא ממש גדל והבגד כבר קטן עליו ואז נזכרת שפשוט לא החלפת לו חיתול כבר חמש שעות.
- הפעמים התכופות בהן את מוצאת את עצמך גוזרת ציפורניים שחורות של תינוק שלא עושה כלום כל היום חוץ מלאכול ולישון.
- השניה האחת יותר מדי שהבייבי סנס מחכה לפני שהוא מהבהב בירוק. הצבע הכי מרגיע בעולם כרגע.
- ועל אותו משקל- חמש השניות שאת עוצרת באמצע משפט כדי לראות תנועה של בית חזה.
- הרגע בו הוא רב עם הקוף של הטרמפולינה.
- הרגע בו הוא רב עם הזברה של האוניברסיטה.
- הרגע בו את מבינה שהפעילות הכי אהובה עליו היא בעצם להסתכל עלייך.
שכחתי משהו? אם גם לכן יש איזה רגע מכונן כזה שלא הזכרתי אתן מוזמנות (וגם מוזמנים) לשתף אותו בתגובות כאן למטה. בנתיים אברך אתכם בשבוע טוב ומאיר עיניים במיוחד.
