מה אני רוצה ליומולדת

זהירות פוסט חומרני.
בסוף החודש יש לי יומולדת. ואני מוצאת את עצמי יושבת ביום שבת בבוקר מול המחשב ומחפשת הרצאות השראה בTED . זו בדרך כלל ההרגשה שלי בחודש יומולדת- רוח חדשה מגיעה, ומביאה רצון למינוף, להעמקה, לאיזון פנימי, לסנכרון.
כל הדבר הזה מגיע, ככה אני מרגישה. הוא בא בטיפטופים לחיים שלי, וכל טיפה נופלת על מקום אחר ברשת, מנדנדת אותה קצת, מנערת אבק, ויוצרת משהו חדש. אני עוד לא יודעת מה הדבר החדש הזה. אבל הפעם, במקום להיות בלחץ מזה שאני לא יודעת מה זה ולנסות לרוץ קדימה, אני מרגישה שאני יושבת, מתבוננת בזה ומנסה פשוט לתת לזה לקרות. בלי לחץ. אני בסוף אדע. אני בסוף אגיע.
אז מה אני רוצה ליומולדת?
זמן ומקום לנשום נשימות עמוקות
מרחב פנימי
תעוזה
שקט מהקול הקטן בראש שמנהל אותי ברגעים של היומיום
חיוניות אמיתית
הרבה הרבה השראה

*

אה, וגם את כל הדברים האלה. בכל זאת, לכו תצליחו לארוז מרחב פנימי בשקית.
עוד משהו שלומדים עם הגיל- תהיי מדוייקת. ותגידי מה את באמת רוצה.

*

1. תיק שווה ללפטופ. כדי להרגיש הכי קול כשאני נסחבת גם איתו וגם עם התיק של העגלה.

2. כפכפים. האמת שאין לי מושג למה כבר הרבה זמן מתחשק לי כאלה או דומות, אבל אנחנו בשלב שבו פשוט אומרים את מה מתחשק ואחר כך מבינים למה.

3. מגבת חמאם. כי זה רך, מפנק, והכי לייף סטייל. ומזכיר לך את המרחב הפנימי שהיית רוצה להיות בו (איפשהו על חוף פראי עם מזג אוויר שמתעטפים בו ומקבלים הרבה הרבה השראה).

4. עגילי שרשרת. לפעמים כשמתקדמים קדימה, חוזרים גם קצת אחורה (לגיל 16. והראיה לכך היא החור הנוסף באוזן שעשיתי השבוע).

 5. עוד עגילים. כי החור הנוסף באוזן רק עשה לי חשק.

מה לעשות עם התינוק שלך במספרה

https://www.onehappyadayblog.blogspot.co.il

גם אמהות שיש להן תינוק קטן בבית רוצות לעשות צבע. שלא נאמר צריכות. שלא נאמר- עם כל הנשירה הזאת והשמש שמייבשת לי את הקצוות השרופים שעוד נותרו ומשחת ההחתלה שנמרחת לי על הפריזורה מגיעה לי איזו חפיפה מפנקת עם מסאז' לקרקפת וכוס קפה עם ז'ורנל ומישהו שישאל אותי מלא פעמים מה תרצי לשתות ואל תקומי אני אכין לך, לא ככה?!? 
אבל איך, איך אני אפנק ככה את עצמי אם הבעל/סבתא/דודה/אח גדול בן שבע- לא פנויים לשמור לי על הילד? איך? ככה. בכל זאת. הולכת למספרה יחד עם התינוק ושורדת בשביל לספר לכן על זה.

מה לעשות עם התינוק שלך במספרה -או-
טיפים לביקור אצל הספר עם תינוק קטן:

1. תמיד תנסי להרדים אותו

https://www.onehappyadayblog.blogspot.co.il

כל אמא טריה יודעת, שתזמון זה הכל בחיים. השתדלי לקבוע את התור במספרה אחרי שהגור שלך אכל, והשתדלי לגרום לו להירדם באוטו בדרך. אם הוא בכל זאת לא נרדם, או שהתעורר בדיוק כשהעברת אותו לעגלה, נסי להרדים אותו לפני שאת מתיישבת על הכיסא. אם גם זה לא מצליח, זרקי לו על הפנים חיתול טטרה. ככה לא תראי את העיניים הפקוחות שלו ותוכלי לפחות לדמיין שהוא ישן. כמו בלילה בבית, כשהחרדות לא נותנות לך להירדם, המשיכי לבדוק שהוא נושם.

2. אל תתביישי להאציל סמכויות

https://www.onehappyadayblog.blogspot.co.il

אחרי הכל, את מנדנדת את העגלה. אז גם אם כתוב שאפשר להכין את הקפה לבד, אל תתביישי לבקש שיכינו לך. ואם לספר שלך יש במספרה גם בר, קרצי לו את הקריצה המיוחדת שלכם ותבקשי ממנו שיחזק לך את הקפה בויסקי שהוא שומר מאחורה.

https://www.onehappyadayblog.blogspot.co.il

3. לכי למספרה עם גינה

https://www.onehappyadayblog.blogspot.co.il

https://www.onehappyadayblog.blogspot.co.il

כמו שאמרתי כבר קודם- הכל עניין של טיימינג. אל תצטערי אם התינוק שלך לא נרדם לפני כן, אם את הולכת למספרה שיש בה גינה, תוכלי להרדים אותו באוויר הפתוח ואז לשתות בנחת את הקפה שלך ולקרוא את אחד ממגזיני האופנה שלא קראת מאז שנולד הילד הראשון שלך. בעודך קוראת תתפללי בלב חזק שהתינוק ימשיך לישון גם ברגע שבו יגיע הזמן לחפיפת המסאז' המפנקת.

4. תהיי גמישה

https://www.onehappyadayblog.blogspot.co.il

אם כבר כלו כל הקיצים ואין ברירה אלא לתת בקבוק, האכילי בנונ-שלנטיות בזמן שעושים לך פן. אם את תהיי גמישה, גם האנשים שמסביבך יהיו גמישים, לא משנה כמה פעמים הראש שלך מתנועע. ואם זה נראה לך בעייתי, פשוט לכי לספר שיודע לעשות לך פן תוך כדי ריקוד.

5. לא התוצאה חשובה, אלא הדרך (אבל גם התוצאה. בטח שהתוצאה).

https://www.onehappyadayblog.blogspot.co.il

https://www.onehappyadayblog.blogspot.co.il

סיימי את הבוקר שלך, שמחה רגועה, ודעי שעשית את זה. הצלחת ללכת למספרה עם התינוק שלך, יש לך צבע מושלם ולפחות שעתיים שלמות של פן עם בקבוקים.
תודה לאיציק אואקיל המהמם שזרם איתי כל הדרך ופינק אותי לחלוטין במספרה שלו. הוא מזמין את כולכן לבוא לבקר (עם או בלי התינוקות שלכן).