לעבודה ולמלאכה

 בדרכינו לצפון בסוכות, עצרנו בקיבוץ יפעת לבקר ביריד אדם ועמלו שארגנה מלכת ירידי העיצוב והסטייל קרן שביט.
היריד התקיים במוזיאון העמק בקיבוץ, שהיווה תפאורה מושלמת למבחר דוכני המעצבים והסדנאות שהתקיימו ביריד, וגם שווה ביקור בפני עצמו בלי קשר. בילינו שם ארבע שעות שלמות! היה נעים וכיף.

*

הדברים שאהבתי במיוחד מתוך מבחר הדוכנים היפים: 

- סירי אמייל מקסימים של פשוט ויפה
- צעיפי משי מפתים של SHUFFF
- תכשיטים ומוצרי עץ היסטריים של Suit-Case workshop
- מצעים רקומים בעבודת יד של אורלי

ועד שאוכל להרשות לעצמי לרכוש את הכל, אני מצלמת תמונות...:)

סופשבוע נעים 

קארין

זה פוסט של תמונות (וסוסים)

בתמונות: 

חוות איצטרובל בעמוקה, ממש באמצע יער בירייה.

טיול בעיר צפת.

*

בכל זאת, כמה מילים, אבל לא שלי. מתוך הספר שקראתי במהלך החופשה הזאת (ומעמוד 20 עד 60 רק מיררתי בבכי)- תולדות האהבה של ניקול קראוס:

*

"שפתם הראשונה של בני האדם היתה מחוות ידיים.

לא היה שום דבר פרימיטיבי בשפה שזרמה מידי האנשים, שום דבר שאנו אומרים כיום שלא היה יכול להיאמר במגוון התנועות האינסופי שאפשר להפיק באמצעות העצמות העדינות של האצבעות ומפרקי הידיים. המחוות היו מורכבות ומעודנות, כרוכות ברגישות של תנועה שאבדה לנו כליל מאז.

בעידן הדממה אנשים תיקשרו יותר, לא פחות.

צורכי ההישרדות הבסיסיים הכתיבו תנועה כמעט בלתי פוסקת של הידיים, ועל כן רק בשעת השינה (ולפעמים גם אז לא) לא אמרו בני אדם דבר זה לזה.

לא היתה הבחנה בין מחוות השפה למחוות החיים".

אחרי החגים שמח.

איך לשחרר את הצרפתיה שבך

בזמן האחרון אני עוברת גל צרפתי. 
זה התחיל מאחר צהריים מנומנם באחת השבתות, בה ביקרנו אצל הוריי בעלי הטלויזיה בכבלים. אחותי ואני חיפשנו משהו לראות ב-VOD, ונתקלנו בסרט הדוקומנטרי מלא השיק ונוטף חמאת הקרואסון- הפריזאית (חפשו בערוץ 8 אם יש לכם הוט).

בסרט מנסים לגלות את סוד הקסם והסטייל של הנשים הצרפתיות- ובאופן ספציפי- הפריזאיות- נותנים כמה טיפים ומשאירים אותך פעורת פה, משתוקקת לעוד, ולא מבינה למה את סובלת מלחות (לא הקרם) ועדיין מדליקה מזגן כשעוד מעט נובמבר.

בגלל שזה באמת לא הספיק לי ורציתי עוד, הלכתי לספריה והשאלתי את הספר שכבר היה להיט לפני כמה שנים אבל לבושתי וכלימתי עדיין לא קראתי- נשים צרפתיות לא משמינות. כן. הן לא.  

ככה התחיל הגל הצרפתי הנוכחי שלי. ובגלל שהתמדתי והטמעתי כמה דברים במחקרי הקטן (בסטנדרטים שלי סרט דוקו וספר טיסה זה מחקר!), אני שמחה לשתף אתכם בתוצאות שלו, או לפחות להציע לכם את הטיפים שנצרבו הכי עמוק בתודעה שלי. 
אז, חברות, תודו שאתן כמהות למשב אוויר אירופאי צונן ולריח בריוש באוויר ולכן אני שמחה לבשר לכן שכדי להרגיש צרפתיה אתן לא חייבות לשחרר את החסכונות שלכן ולהזמין כרטיס טיסה לפריז, כי כמו שאמרו הגדולות ביותר- הכל בלבב פנימה, ומספיקות כמה פעולות קטנות כדי שגם אתן תוכלו להגיד בפה מלא- J'adore.

#1 אל תסתרקי

מסתבר שהצרפתיות לא מסתרקות. הן אפילו בקושי צובעות את השיער. צרפתיה אמיתית היא כזו שמרגישה בנוח עם השיער שנתן לה הטבע, ומרגישה הכי בנוח עם איך שהוא נראה כשהיא קמה מהשינה. לכן, עשי לעצמך חיים קלים, זרקי את המברשת ואל תגידי אפילו בלב את המילה מחליק שיער. במקרה הכי גרוע יווצרו לך כמה ראסטות. אמנם זה יותר בכיוון של הודו ולא של פריז, אבל עדיין, חסכנו על כרטיס טיסה.

#2 את הכי יפה כשנוח לך

ולכן- סניקרס הן התשובה. במיוחד כאלו עם סוליית גומי שנראות טוב בלי גרביים. הצרפתיות לא שורפות את הקלוריות שלהן במכוני כושר- הן הולכות אותן בשדרה עם ארכיטקטורה שנעים להסתכל עליה, ולשם כך הן צריכות נעליים נוחות. אז שימי את הסניקרס האופנתיות האהובות עלייך וצאי לצעידה קלה לעבודה, או למכולת הקרובה לביתך (בספר ממליצים ללכת לשוק האיכרים הקרוב לביתך, אבל לצערי הפסיקו להביא את השוק לשכונה שלי ברמת גן אז נסתפק במכולת. גם הארכיטקטורה היא כזו שפחות נעים להסתכל עליה, אבל היי, אני עם סניקרס אופנתיות אז אני לא מתלוננת).

#3 אל תפחדי להעיז

אודם אדום הוא לא תכשיר שנועד רק לפעם ההיא בשנה כשמזמינים אותך לחתונה של החברה שדיברה עלייך לא יפה בתיכון. זהו מוצר צריכה בסיסי, יומיומי, ויש להשתמש בו בבוקר, בערב, ולצורך העניין- גם כשאת הולכת לקניות. כן, יש בו מימד דרמטי שלא תמיד מסתדר עם עיגולי הזיעה על הטישרט המוכתמת פליטות שלך כשאת אוספת את הגדול שלך מביה"ס, אבל אנחנו במסע לשחרור פנימי, וזה מה שחשוב.

#4 ענגי את עצמך

עונג הוא אלמנט מהותי בחייה של האישה הצרפתית. הוא ה- CORE, עמוד השידרה, הניצוץ שמתדלק את הקסם המתפרץ.
זה בא לידי ביטוי באוכל שנכנס לגוף שלה, וגם במה שהיא מורחת עליו. כל דבר נבחר בפינצטה- וחייב להיות כזה שיהיה שווה את המאמץ, את הקלוריות, שהכותרת המרכזית שלו תהיה -איכות.
האישה הצרפתית יודעת בדיוק כמה היא שווה וכמה קצרים החיים האלה, שלא שווה לבזבז אותם על דברים שלא גורמים לה לעונג, גם אם זה גורם לה לבזבז קצת יותר. 
אז התענגי ואל תשכחי למרוח. אצלי זה השמן האיכותי, כן, הצרפתי, של NUXE. כי אין כמו להיכנס למיטה בלילה כשהעור שלך רך, מבריק ומריח כמו פריז בסתיו. (זה תיאור שהמצאתי, זה ממש לא מריח כמו פריז בסתיו, אבל זה התיאור הכי צרפתי שהצלחתי למצוא לריח שהוא בעיני ממש, נו, צרפתי.)

#5 תחיי בסרט

בכדי להתחיל ולהפיץ את הצרפתיה שבך לעולם, שימי בפייסבוק תמונה ישנה שלך בשחור לבן. רצוי באיכות גבוהה, וכזו שמשדרת מסתורין ישן ונשי. כמות הלייקים שתקבלי תבנה קצת את הביטחון העצמי שלך ואולי תגרום לך להעיז לעטות את המסתורין הנשי הזה גם כשאת יוצאת החוצה לעולם האמיתי.

#6 לכי למכולת
אחרי שסימנת וי על כל הסעיפים למעלה, צאי לקניות במכולת. שימי את האודם האדום, אל תסרקי את השיער, ואת יכולה לחבוש גם איזה כובע קש להגן על עורך מהשמש הים תיכונית, מה שיוסיף לך נופך של מסתורין נשי. אם את מסיימת את הקניות ואיציק מהמכולת מגיש לך את החשבונית ואומר לך - S'il vous plait Madame, דעי שעשית את זה!
הצלחת לשחרר את הצרפתיה שבך! אז חייכי לעצמך חיוך קטן, תגידי לו - Merci, ולכי חזרה לבית שלך עם הסניקרס, כאילו הרגע חזרת מהשוק בפריז.

לחיי הרגעים הקטנים

 

 

ערב השנה החדשה אני אומרת, איזה כיף שיש לנו פעמיים בשנה להתחיל שנה חדשה. גם בחודש תשרי, וגם בסוף חודש דצמבר. זכינו. פעמיים בשנה המודעות מתהדקת, התקוות מזדככות והברכות זורמות כמו דבש ניגר.
אז שנדע להינות מהרגעים הקטנים- גם אלה שבתוך הבלאגן
שנתייג את עצמינו בתוכם גם בתוך הזכרון- ולא רק בתמונות
שנצליח לפתוח ספר ולצלול לתוכו גם כשאנחנו לא בחופשה
שנצליח להרגיש בחופשה גם כשאנחנו בתוך ים של עבודה
שנזכור לנשום עמוק- ורק את האוויר הצלול
שנרחיב את הלב עד לרחוקים מאיתנו- ושנפתח אותו בלי פחד לקרובים
ושנתחבק ממש אבל ממש הרבה.
שתהיה לכם שנה מופלאה. תודה שאתם ממשיכים ללוות אותי כאן.
קארין