איך עברנו את יציאת מצרים?

בשנה שעברה לא עשינו שום דבר מיוחד בחופשת הפסח. לא רציתי תכנונים ולא רציתי המונים ומה שיצא זה חופש של הרבה בבית והרבה-הרבה בטלוויזיה.

אז השנה התארגנתי מראש. תכננתי לו"ז פעילויות שלא היה מבייש אף מדריכה בצופים. קצת לישון אצל סבתא-סבא במושב, קצת יום כיף בעבודה של אבא ובין לבין- הרבה ימים של בילוי-אמא. לא תכננתי שום דבר שחשבתי שאני עלולה לסבול ממנו ולהגיד בזעקת שבר מלאת רחמים עצמיים- זה בשביל הילד!!!

עשינו דברים של ילדים- אבל רק כאלה שגם אמא נהנית מהם. כי כשאמא מרוצה ורגועה, גם האפרוח שמח. 

אז איפה היינו ומה עשינו?

1. פסטיבל הצגות הילדים בחיפה פתח את חגיגות החירות שלנו בצורה מנצחת, עם ההצגה האינטימית והמקסימה גור חתול אדם ארוך שיער בבימויו של עופר עמרם, ע"פ ספרו הנהדר של אתגר קרת.לפני ההצגה ועוד הרבה אחריה נהנינו ממופעי החוצות עד כדי כך שבילינו במתחם הפסטיבל יום שלם - עד שבע בערב. חזרנו עייפים, מרוצים ורב-תרבותיים.

2. בנוגע לפעילויות ההמונים. השנה ניצלנו את הכניסה החופשית שמימן בנק פועלים לאתרים ומוזיאונים ונסענו לירושלים. במוזיאון ארצות המקרא היה סיור נחמד לילדים שהופעל ע"י שחקנים מחופשים לפרעונים. פעם ראשונה שאנו מבקרים במוזיאון, וגם אם היה עמוס, הסיור היה חביב והתצוגה שלהם שווה למתעניינים בתחום. בעקבות שלט מחוץ למוזיאון החלטנו ללכת ברגל לכיוון הגן הבוטני. זו היתה טעות כמובן, הטיול הרגלי היה ארוך במיוחד, והשרב היכה. הצטננו בקרטיב במחיר מופקע מאוטו-גלידה מקומי,והגענו לגן שהיה עמוס אנשים ולא מפתה, בהתחשב בחום, במחסור במקומות מוצלים, ובכמות הפיקניקים שנפתחו תחת כל עץ רענן עם כתובית. הצטלמנו בתוך כלנית והלכנו לאכול חומוס באבו-גוש.

3. המוזיאון לעיצוב בחולון הוא מקום מגניב. נכון, לא מקום שהייתם אומרים עליו- מוזיאון ילדים, אבל בעצם, למה לא? האפרוח מפתח את החוש האסתטי, לומד איך ממציאים דברים, ורואה שגם משרפרף אפשר לעשות משהו מיוחד. אפילו מ- 300 כאלה. בחול המועד היה גם מתחם דוכנים חיצוני של מעצבים ישראלים צעירים שהוסיף לאווירת החגיגה. מוצלח ומומלץ.

 4. ואיך אפשר בלי לבקר בקולנוע. הלכנו לסרט בערב החג השני- לא היה צפוף ולא מלא אנשים. סטארט-אפ! בזמן האחרון אני נהנית כל-כך מסרטי הילדים שיוצאים (אפילו שהדיבוב מעצבן)... הסיפורים מצויינים (כמו בסרט 6 גיבורים) והאנימציה הורסת. בסרט בית אפילו יש ביקורת חברתית על העיניים שלנו,שכל הזמן מופנות מטה אל המכשיר הזה, ואיך בסוף זה יגרום לנו לא לרצות להתחבק.

5. ולבסוף, בזמן שהאפרוח היה אצל הסבים, נשאר לנו זמן לקצת איכות זוגית. הנה הצצה מארוחת בוקר מהממת של פועלות שאכלנו בשאפה בר ביפו. אמרתי לכם כבר שהיה חג יפה? חג חזרה לשגרה שמח לכולכם!