וכך יצא שבאחד מהימים בהם יצאנו להופיע בצפון הארץ, זכינו לנוח בין ההצגות בבית של דגנית בעין איילה.
דגנית היא אדריכלית נוף, מעצבת פנים ואמנית פסיפס, והבית שלה משלב את כל הכותרות האלה באופן מושלם.
המבנה הפנימי הייחודי שלו נבנה ע"פ מתווה של הרפת הישנה שבעלה התקשה להיפרד ממנה, הפנים והחוץ שלו נתפסים למי שמבקר בבית כיחידה אחד זורמת שקשה לנתק אותה אחת מהשניה, והתחושה היא שזה בית שחיים בו, והנגיעה האישית, הפרטים שנאספו עם השנים, אפילו האופי של בעליו, מורגשים בו בכל פרט.
אז ככה לכבוד היום הראשון ללימודים החלטתי לתת לכם סוף של קיץ בביקור בבית של דגנית.
שאלון אבן הפינה:
- כמה זמן אתם גרים בבית?
אנחנו גרים בבית כ-15 שנים.
- מהי הפינה האהובה עלייך בבית?
כמובן הנדנדה בחצר מתחת לסוכת הגפנים.
- מהו הפריט האהוב עלייך בבית?
הפריט האהוב עלי היא שמיכת הפוך שלי שמלווה אותי מאז שאני זוכרת את עצמי. בעלי נאלץ לקבל את שתינו ביחד אצלו במיטה.
- מהו בית החלומות שלך?
נראה לי שבית החלומות שלי הוא הבית שלנו כי נאספו בו והתגשמו בו כל החלומות שלנו לאורך השנים.
- ספרי סיפור מעניין על הבית...
מכיוון שבעלי ואני שנינו במקצועות התכנון, היה קשה מאוד להחליט על תכנית לבית. במשך שנה שרטטתי סקיצות ובעלי לא אהב...ואז, בתסכולי כי רב עלתה בי הברקה. נתכנן את הבית בצורה של הרפת שקיימת כאן ושסביבה התנהלו כל החיים של המשפחה בדור הקודם. ואכן ע"פ מתווה זה התגבשה התכנית של הבית- ציר מרכזי שבו נסע הטרקטור ותאים של פרות משני הצדדים!
תודה דגנית על האירוח הנדיב והחם ועל כך שנתת לי להציץ (יחד עם כולם) לבית שלך!
